משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאֲנִי כֹהֵן שֶׁאֲנִי לֵוִי שֶׁאֵינִי בֶן גְּרוּשָׁה שֶׁאֵינִי בֶן חֲלוּצָה שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי כֹהֵן שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי שֶׁאֵינוֹ בֶן גְרוּשָׁה שֶׁאֵינוֹ בֶן חֲלוּצָה שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי וּפִתָּה אֶת בִּתּוֹ וְשֶׁחָבַל בִּי בְנִי וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק גְּדִישִׁי בַשַּׁבָּת הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
שחבל בי חבירי ושהדליק גדישי בשבת. דתרווייהו חיוב מיתה נינהו ופטורין מן הממון:
ושחבל בי בני. חבלה והוא חבורה ואם התרו בו היה מתחייב מיתה ולא ממון ולפיכך פטורין:
שאנס איש פלוני את בתו. אדלעיל קאי שאיש פלוני כהן וכו' או שהשביען להעיד שאנס איש פלוני את בתו של פלוני דאיירינן ביה פטורין דבעינן עד שישמעו מפי התובע ומוקמינן לה התם בבא בהרשאה דאי הוה תביעת ממון אחר היו חייבין ואשמעינן דאין נחשב המורשה בעל דין בזה כשאר ממון דכיון דהאי ממון דתובע לא מטא לידיה מעולם לא מצי למיכתב הרשאה עליה:
מתני' שאני כהן. פטורין שאין העדים חייבין אלא כשכפרו בדבר שיש בו תביעת ממון כדיליף בגמרא:
הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול'. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע וגו'. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְעֵדוּת שֶׁאֶיפְשָׁר לְהִתְקַייֵם בִּידִיעָה וְשֶׁלֹּא בִרְאִייָה. בִּרְאִייָה וְשֶׁלֹּא בִידִיעָה. בִּידִיעָה שֶׁלֹּא בִרְאִייָה בְמָמוֹן הֵיךְ עֲבִידָה. תֵּן לִי מָאתַיִם זוז שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. אֵין לָךְ בְּיָדִי. וְלֹא הוֹדִיתָה לִי בִּפְנִי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי. יֹאמְרוּ וַאֲנִי נוֹתֵן. זוֹ הִיא יְדִיעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ רְאִייָה. אֲתוֹן וְאָֽמְרוֹן. אִין דְּאוֹדֵי לֵיהּ וְאִין דִּגְזָלֵיהּ לֵית אֲנָן יָֽדְעִין. וְאִין דְּאוֹזְפֵיהּ לֵי נָן יָֽדְעִין. בִּרְאִייָה בְלֹא בִידִיעָה בְמָמוֹן הֵיךְ עֲבִידָה. תֵּן לִי מָאתַיִם זוז שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. אֵין לָךְ בְּיָדִי. וְלֹא מָנִיתִי לָךְ בְּמוֹשָׁב פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. יֹאמְרוּ וַאֲנִי נוֹתֵן. זוֹ הִיא רְאִייָה שֶׁאֵין עִמָּהּ יְדִיעָה. אֲתוֹן וְאָֽמְרִין. אִין מָנָה וְאִין דִּגְזָלֵיהּ לֵי נָן יָֽדְעִין. וְאִין מִישְׁאַל לֵיהּ לֵי נָן יָֽדְעִין. תֵּן לִי קְנָס בִּתִּי שֶׁהוּא בְיָדָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא נִתְחַיַיבְתִּי קְנָס מִיָּמַיי. וְהָעֵדִים מֵעִידִין שֶׁנִּתְחַייָב קְנָס. וְלֵי נָן יָֽדְעִין אִין קְנָס בְּרַתֵּיהּ אִין קְנָס אִיתָא אוֹחֲרִי. אָנַסְתָּה וּפִיתִיתָה אֶת בִּתִּי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא אָנַסְתִּי וּפִיתִיתִי אִשָּׁה מִיָּמַיי. וְעֵדִים מֵעִידִין שֶׁאָנַס אִשָּׁה. וְלֵי נָן יָֽדְעִין אִין בְּרַתֵּיהּ הֲוָה אִין אִיתָא חוֹרִי. הָרַגְתָּ שׁוֹרִי קִיצַּצְתָּה נְטִיעוּתַיי. וְהוּא אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. חַייָב. אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לַהֲרוֹג וְלַקּוּץ. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב נְטִיעוֹת. מָה הוּא. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב נְטִיעוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אִין הֲוָה תוֹרֵיהּ נַגְחָן הוּא מַר לֵיהּ. אִם הָיוּ נְטִיעוֹתָיו בְּטֵילוֹת הוּא מַר לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. 21b אִין אוֹמֵר בְּמָמוֹן. מֵאַחַר דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לַהֲרוֹג וְלַקּוּץ. אַף עַל גַּו דּוּ אֲמַר לֵיהּ. לֹא הָרַגְתִּי וְלֹא קָצַצְתִּי. פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מה להלן תביעת ממון ויש לו. ממון אצלו אף נפש כי תחטא האמור כאן בעדות בתביעת ממון ויש לו. לאפוקי הני דקחשיב במתני' שאני כהן וכו' דלאו תביעת ממון נינהו וכן הסיפא שאנס פלוני את בתו אע''ג דתביעת ממון הוי מ''מ לא יש אצלו ולא הגיע הממון לידו של זה הפלוני שיכול להמנות מורשה לזה בשבילו:
גמ' נפש כי תחטא. נאמר כאן בשבועת העדות ונאמר נפש כי תחטא בשבועת הפקדון לג''ש:
אין אומר בממון מאחר. אין אומרין בממון מיגו כזה וכלומר דר' יודן בא לתרץ דלא תיקשי דאם בכה''ג נאמן הוא לומר אתה אמרת לי להרוג ולקצוץ אפי' אומר לא הרגתי ולא קצצתי יהא נאמן במיגו וקאמר דלאו מילתא היא דאין אומרין מאחר שהוא יכול לומר אתה אמרת לי להרוג שיהא נאמן אע''ג דאומר לא הרגתי ויהא פטור וטעמא משום דהוי מיגו דהעזה ומיגו כזה לא אמרינן:
אחר רוב נטיעות. שלו כדמפרש ר' חגיי דאם שורו נגחן הוא מסתמא הוא אמר לו להרגו שלא יתחייב על ידי נגיחתו וכן אם היו הנטיעות בטלות ונפסדות ועומדות ליפול:
שנתחייב קנס. אבל אין אנו יודעין אם בשביל קנס בתו של זה אם בשביל אשה אחרת ומתחייב הוא בזה שהרי הוחזק כפרן שאמר לא נתחייבתי קנס מימי:
הרגת שורי. תוספתא בריש פ''ו דסנהדרין וע''י עדים מיירי והכי גריס התם בהדיא העדים שאמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג שורו של פלוני וקיצץ נטיעותיו של פלוני והלה אומר איני יודע חייב:
גמ' תני. בתוספתא פ''ב:
ולא אמרתי וכו'. וזהו ממון כדמפרש ואזיל:
בידיעה שלא בראייה בממון היך עבידא. שאף שלא ראה שהלוהו ידוע לו שהוא חייב:
ולא הודיתה לי בפני פ' ופ' והוא משיב יבאו ויאמרו ואני נותן. זו היא ידיעה שאין בה ראייה. כדמפרש ואזיל אתון ואמרין שהם באין ואומרים אמת שהודה לו זה:
ואין דגזליה וכו'. כלומר אבל אין אנו יודעין אם מחמת גזילה היה חייב לו או מחמת הלואה שלא ראינו ומיהת ידיעה הויא ואילו העידו היה מתחייב:
זו היא ראייה שאין עמה ידיעה. שהרי הן באין ואומרין אמת שראינו שמנה לו בפנינו ואין אנו יודעין אם השיב לו הגזילה שגזל ממנו או שהלוהו ואם הן מעידין מתחייב זה שהרי אומר יאמרו ואני נותן:
תן לי קנס בתי וכו'. כלומר וה''נ משכחת לה ידיעה בלא ראייה:
הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול'. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול'. נֶפֶשׁ כִּי תֶֽחֱטָ֗א נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן תְּבִיעַת מָמוֹן וְיֵשׁ לוֹ. אַף נֶפֶשׁ כִּי תֶֽחֱטָ֗א שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן כָּאן תְּבִיעַת מָמוֹן וְיֵשׁ לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מה להלן תביעת ממון ויש לו. ממון אצלו אף נפש כי תחטא האמור כאן בעדות בתביעת ממון ויש לו. לאפוקי הני דקחשיב במתני' שאני כהן וכו' דלאו תביעת ממון נינהו וכן הסיפא שאנס פלוני את בתו אע''ג דתביעת ממון הוי מ''מ לא יש אצלו ולא הגיע הממון לידו של זה הפלוני שיכול להמנות מורשה לזה בשבילו:
גמ' נפש כי תחטא. נאמר כאן בשבועת העדות ונאמר נפש כי תחטא בשבועת הפקדון לג''ש:
אין אומר בממון מאחר. אין אומרין בממון מיגו כזה וכלומר דר' יודן בא לתרץ דלא תיקשי דאם בכה''ג נאמן הוא לומר אתה אמרת לי להרוג ולקצוץ אפי' אומר לא הרגתי ולא קצצתי יהא נאמן במיגו וקאמר דלאו מילתא היא דאין אומרין מאחר שהוא יכול לומר אתה אמרת לי להרוג שיהא נאמן אע''ג דאומר לא הרגתי ויהא פטור וטעמא משום דהוי מיגו דהעזה ומיגו כזה לא אמרינן:
אחר רוב נטיעות. שלו כדמפרש ר' חגיי דאם שורו נגחן הוא מסתמא הוא אמר לו להרגו שלא יתחייב על ידי נגיחתו וכן אם היו הנטיעות בטלות ונפסדות ועומדות ליפול:
שנתחייב קנס. אבל אין אנו יודעין אם בשביל קנס בתו של זה אם בשביל אשה אחרת ומתחייב הוא בזה שהרי הוחזק כפרן שאמר לא נתחייבתי קנס מימי:
הרגת שורי. תוספתא בריש פ''ו דסנהדרין וע''י עדים מיירי והכי גריס התם בהדיא העדים שאמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג שורו של פלוני וקיצץ נטיעותיו של פלוני והלה אומר איני יודע חייב:
גמ' תני. בתוספתא פ''ב:
ולא אמרתי וכו'. וזהו ממון כדמפרש ואזיל:
בידיעה שלא בראייה בממון היך עבידא. שאף שלא ראה שהלוהו ידוע לו שהוא חייב:
ולא הודיתה לי בפני פ' ופ' והוא משיב יבאו ויאמרו ואני נותן. זו היא ידיעה שאין בה ראייה. כדמפרש ואזיל אתון ואמרין שהם באין ואומרים אמת שהודה לו זה:
ואין דגזליה וכו'. כלומר אבל אין אנו יודעין אם מחמת גזילה היה חייב לו או מחמת הלואה שלא ראינו ומיהת ידיעה הויא ואילו העידו היה מתחייב:
זו היא ראייה שאין עמה ידיעה. שהרי הן באין ואומרין אמת שראינו שמנה לו בפנינו ואין אנו יודעין אם השיב לו הגזילה שגזל ממנו או שהלוהו ואם הן מעידין מתחייב זה שהרי אומר יאמרו ואני נותן:
תן לי קנס בתי וכו'. כלומר וה''נ משכחת לה ידיעה בלא ראייה:
מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וכול'. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר. אֵין מָמוֹן אֵצֶל מַכּוֹת. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. מִכָּל מָקוֹם לֹא הִפְסִידוֹ מָמוֹן. כֵּיוָן דְּלָא הֲוָה בָעֵי מִיתַּן לֵיהּ וְלָא יְהַב לֵיהּ כְּמִי שֶׁהִפְסִידוֹ מָמוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
מכל מקום לא הפסידו ממון. הרי ממון ממש לא היה להתובע אצל זה ומשני כיון דהלה הוה בעי מיתן ליה ולא יהב ליה שזה היה לו מן הדין ליתן לו אם היו מעידין עליו ועכשיו כשלא העידו אינו נותן לו כמי שהפסידו ממון ממש והלכך חייבין:
פתר לה. ר''ל דמתני' כר''מ היא דאמר לוקה ומשלם:
לית הדא פליגא על ר''ל. ארישא דמתני' קאי דקתני לעיל שחבל בי חבירי ושהדליק גדישי ביום הכפורים הרי אלו חייבין. והנכון דגרסי' להא אמתני' דלעיל. ואע''ג דאיכא חיוב מלקות ור''ל סבר דאין ממון אצל מכות ולא מצינו לאוקמי בשלא התרו בו דאפי' חייבי מלקיות שוגגין ס''ל דפטורין מן התשלומין כדאמר בפ' אלו נערות בהלכה א':
משנה: שִׁילַּח בְּיַד עַבְדּוֹ אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לֹו עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּהוּ הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' והם יודעין לו עדות עד מפי עד וכו' פטורין. שאם העידוהו לא היתה עדותן מועלת לו כלום:
מתני' עד שישמעו מפי התובע. כדמפרש בגמרא דכתיב אם לוא יגיד מלא בוי''ו ואל''ף למידרש הכי אם לו לא יגיד כלומר לתובע ונשא עונו הא אם לאחר לא יגיד פטור:
מתני' משביע אני עליכם וכו'. והוא שיאמר מצוה אני עליכם בשבועה אוסרכם אני בשבועה ושישביעם בשם או בכינוי מן הכנויים:
שאם אתם יודעין לי עדות וכו' הרי אלו פטורין. דכתיב והוא עד עד שייחד את עדיו:
מפני שקדמה שבועה לעדות. ורחמנא אמר ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע שקדמה העדות לשבועה ולא שקדמה שבועה להעדות:
מתני' שאמר איש פלוני ליתן לי וכו' פטורין. כדילפינן לעיל משבועת הפקדון שאין העדים חייבין אלא בתביעת ממון ויש לו:
הלכה: אָמַר לִשְׁנַיִם מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול'. רִבִּי מָנָא שָׁמַע מִדְּבַתְרֵיהּ אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל. הָא לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל חַייָבִין. וְיוֹדֵעַ הוּא בְהוֹן. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא דְלָא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן. רִבִּי יוֹסֵי שָׁמַע לָהּ מִקַּדְמִיתָא. מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת׃ הָא לֹא קָֽדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת חַייָבִין. וְיוֹדֵעַ הוּא בְהוֹן. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא דְלָא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ר' מנא שמע לה מן דבתרה. שמע לדיוקא במתני' דלעיל דמספקא לן אי טעמא הוי משום דלא ידע בהן או משום שאין מתכוין להם ולמד ר' מנא ממתני' דהכא דהיא בתרה דלעיל כדמסיק ואזיל:
או שהיה אחד מהן קרוב או פסול. דקתני דלא מהני הא לא היה אחד מהן קרוב או פסול מהני וחייבין ויודע הוא בהון בתמיה וכי יודע בהן שיודעין לו עדות הא אם אתם יודעין לי עדות קאמר ואפ''ה אמרת דחייבין:
הוי לית טעמא. דמתני' דלעיל אלא משום שאין מתכוין להן:
ר' יוסי שמע לה. לטעמא דמתני' דלעיל מקדמיית' להמתני' דלעיל משביע אני עליכם כשתדעון וכו' פטורין מפני שקדמה שבועה לעדות הוא דלא מהני הא אם לא קדמה שבועה לעדות כגון אם אמר להם אם אתם יודעין לי עדות מהני וחייבין:
ויודע הוא בהן. שיודעין לו עדות בתמיה ואפ''ה מהני הוי דלית טעמא דמתני' דלעיל אלא משום שאין מתכוין להן:
אמרי. בשעה שאמר הין של צדק הוה. והיה דעתו ליתן לו אלא שאח''כ הוא רוצה לחזור ואמרינן דאין זה יכול לתובעו בדין והיינו נמי טעמא דמתני':
וההן לאו צדק והן צדק. והכי פריך בשביעית וכי זה הן צדק הוא והתורה אמרה שיהא לאו שלך צדק והן שלך צדק:
גמ' וביקש לחזור בו חוזר. ואין בו משום מחוסרי אמנה. וגרסי' לה לעיל בסוף שביעית ובפ' הזהב הל' ב':
משנה: אָמַר לִשְׁנַיִם מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי וְהֵם שֶׁיּוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' והם יודעין לו עדות עד מפי עד וכו' פטורין. שאם העידוהו לא היתה עדותן מועלת לו כלום:
מתני' עד שישמעו מפי התובע. כדמפרש בגמרא דכתיב אם לוא יגיד מלא בוי''ו ואל''ף למידרש הכי אם לו לא יגיד כלומר לתובע ונשא עונו הא אם לאחר לא יגיד פטור:
מתני' משביע אני עליכם וכו'. והוא שיאמר מצוה אני עליכם בשבועה אוסרכם אני בשבועה ושישביעם בשם או בכינוי מן הכנויים:
שאם אתם יודעין לי עדות וכו' הרי אלו פטורין. דכתיב והוא עד עד שייחד את עדיו:
מפני שקדמה שבועה לעדות. ורחמנא אמר ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע שקדמה העדות לשבועה ולא שקדמה שבועה להעדות:
מתני' שאמר איש פלוני ליתן לי וכו' פטורין. כדילפינן לעיל משבועת הפקדון שאין העדים חייבין אלא בתביעת ממון ויש לו:
לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶן אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. מִשְׁכֵּן שְׁנַיִם שְׁנַיִם. אִין תֵּימַר מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶן. יוֹדֵעַ בָּהֶן. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא דְלָא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
מה נפק מביניהון. מבין הני טעמי:
משכן. שמשך אותם בבית הכנסת שנים שנים והשביע אותם דאי תימר משום דלא ידע מי הן עדיו:
ויודע בהן. בתמיה אפי' משכן שנים שנים אינו יודע אם הם עדיו שהרי אומר אם אתם יודעים לי עדות:
הוי. מדקתני עמד בבית הכנסת ומשמע דוקא בכה''ג אבל משכן שנים שנים מהני ש''מ דלית טעמא דמתני' אלא משום שאין מתכוון להם הילכך אם משכן שנים שנים והשביע אותן מהני אע''פ שאינו יודע אם יודעין לו עדות:
למה. אמתני' דקתני עמד בביהכ''נ וכו' ובעי מאי טעמא אי משום שאינו יודע בהן איזה שנים הם יודעין לו עדות או דטעמא משום שאין מתכוין לשנים העדים אלא אומר לכלל העומדין בבית הכנסת:
הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול'. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לִיתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ וּבִיקֵּשׁ לַחֲזוֹר בּוֹ חוֹזֵר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְאָהֵן הֵן לֹא בְצֶדֶק הוּא. וְהִ֥ין צֶדֶ֭ק אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הִין שֶׁלְּצֶדֶק הֲוָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ר' מנא שמע לה מן דבתרה. שמע לדיוקא במתני' דלעיל דמספקא לן אי טעמא הוי משום דלא ידע בהן או משום שאין מתכוין להם ולמד ר' מנא ממתני' דהכא דהיא בתרה דלעיל כדמסיק ואזיל:
או שהיה אחד מהן קרוב או פסול. דקתני דלא מהני הא לא היה אחד מהן קרוב או פסול מהני וחייבין ויודע הוא בהון בתמיה וכי יודע בהן שיודעין לו עדות הא אם אתם יודעין לי עדות קאמר ואפ''ה אמרת דחייבין:
הוי לית טעמא. דמתני' דלעיל אלא משום שאין מתכוין להן:
ר' יוסי שמע לה. לטעמא דמתני' דלעיל מקדמיית' להמתני' דלעיל משביע אני עליכם כשתדעון וכו' פטורין מפני שקדמה שבועה לעדות הוא דלא מהני הא אם לא קדמה שבועה לעדות כגון אם אמר להם אם אתם יודעין לי עדות מהני וחייבין:
ויודע הוא בהן. שיודעין לו עדות בתמיה ואפ''ה מהני הוי דלית טעמא דמתני' דלעיל אלא משום שאין מתכוין להן:
אמרי. בשעה שאמר הין של צדק הוה. והיה דעתו ליתן לו אלא שאח''כ הוא רוצה לחזור ואמרינן דאין זה יכול לתובעו בדין והיינו נמי טעמא דמתני':
וההן לאו צדק והן צדק. והכי פריך בשביעית וכי זה הן צדק הוא והתורה אמרה שיהא לאו שלך צדק והן שלך צדק:
גמ' וביקש לחזור בו חוזר. ואין בו משום מחוסרי אמנה. וגרסי' לה לעיל בסוף שביעית ובפ' הזהב הל' ב':
משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִיתֶּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן לִי הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִים שֶׁאֵין חַייָבִין אֶלָּא עַל שְׁבוּעַת מָמוֹן כַּפִּקָּדוֹן׃ מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּשֶׁתֵּדְעוּן לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִים 22a מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת׃ עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' והם יודעין לו עדות עד מפי עד וכו' פטורין. שאם העידוהו לא היתה עדותן מועלת לו כלום:
מתני' עד שישמעו מפי התובע. כדמפרש בגמרא דכתיב אם לוא יגיד מלא בוי''ו ואל''ף למידרש הכי אם לו לא יגיד כלומר לתובע ונשא עונו הא אם לאחר לא יגיד פטור:
מתני' משביע אני עליכם וכו'. והוא שיאמר מצוה אני עליכם בשבועה אוסרכם אני בשבועה ושישביעם בשם או בכינוי מן הכנויים:
שאם אתם יודעין לי עדות וכו' הרי אלו פטורין. דכתיב והוא עד עד שייחד את עדיו:
מפני שקדמה שבועה לעדות. ורחמנא אמר ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע שקדמה העדות לשבועה ולא שקדמה שבועה להעדות:
מתני' שאמר איש פלוני ליתן לי וכו' פטורין. כדילפינן לעיל משבועת הפקדון שאין העדים חייבין אלא בתביעת ממון ויש לו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source